חכמינו כבר פסקו שעל טעם וריח אין להתווכח, אבל זה היה ממן ובהקשרים אחרים של משל ונמשל ומה בנוגע לאותו קרנית טעם וריח? בבואנו לדון באוכל, הרי שלב ליבו של העניין זה הוויכוח. אמנם בעידן הפייסבוק כולם אוהבים להחמיא לעצמם בעזרת הפלפולים המסולסלים של כל מיני שפים ומאסטר שפים לגבי העפיצות של היין, הפריכות של הפבלובה והטריות של הגמבה, אבל אם השם יתברך לא היה רוצה שנתווכח ונדון על כך, סביר להניח כי הוא מראש לא היה מצייד אותנו בלשון ובהעדפות. כמו האוכל כך גם הסביבה שבה הוא מבושל ונאכל. כן, הכוונה לאותם מטבחים שמעבר למילוי האופרטיבי שלהם משמשים גם מעין מקדשים. בדומה למקומות מכובדים אחרים , כיום כולם נוהגים לעלות לרגל אל המטבח כדי לטעום את המנחה שהכינו עבורם במהלך היום. מכאן ניתן להבין את החשיבות של עיצוב מטבחים בהתאם לטעמם של בעליהם. מטבח שמעוצב בהתאם לאופיו של הסועד תורם לא פחות לחוויית הטעימה מאשר המזון עצמו. מנה מושלמת מורכבת מפריט המזון, אופן ההגשה ומיקומה בחלל נתון. במילים אחרות: השילוש הקדוש. הרבה אנשים הבינו שמטבח הוא לא עוד חדר נוסף בבית. המטבח הוא לב ליבו של הבית. המקום בו כולם נפגשים, במקום בו מתקיימות השיחות המעניינות , המקום בו מקבלים החלטות וכן, המקום בו אנחנו מידי פעם נמצאים עם עצמנו ולכן כאשר אנו רוכשים מוצרים למטבח, בין אם זה מקרר, תנור בישול, מקפיא או כל מוצר אחר. תדאגו למטבח…לטוב ביותר.

קרנית טעם וריח – השילוש הקדוש כבר אמרנו ?

בהקשר של השילוש, הרי שאחת התמונות המפורסמות של ליאונרדו דה וינצ'י היא התמונה שבה הוא מספר על הסעודה האחרונה של ישו ושליחים שלו. מי מאיתנו לא מכיר את התמונה המפורסמת ? ואם אבי הנצרות מצא לנכון להקדיש למזון מקום של כבוד, מה לנו כי נלין.. אפילו מבקרי אוכל כבר לא מבקרים אך ורק את המנות שהם טועמים, אלא מתייחסים גם לכל אותם מטבחים שבהם מכינים ולאחר מכן אוכלים את אותן מנות. במדריכי מישלין יש קטגוריה שלמה שמתייחסת לכל מה שקשור לנישה של עיצוב מטבחים. כלומר, כוכב במישלין מכיל בתוכו אוכל טוב ואיכותי, מה שמכונה גורמה, מטבח וסביבת הכנה נקיים והיגייניים וכמובן עיצוב חלל סעודה. לעולם לא תמצאו מסעדה עם כוכב מישלין שממוקמת בסביבה מוזנחת ולא מושקעת. אז אמנם אתם לא מייסדי דת חדשה, לא מאסטר שפים או בעלי מסעדות, אבל לאכול אתם אוהבים. אז מדוע שלא תשקיעו ככל יכולתכם גם בעיצוב סביבת העבודה שלכם? את האוכל ניתן לשפר עם הזמן, אבל את סביבת העבודה מעצבים פעם בכמה שנים והחיים גם ככה יחסית קצרים. לא חבל?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן